מבזק מס - מאת : משרד סמי מזון - חשבונאים ויועצי מס מוסמכים

הבדלים בין עצמאי לשכיר במוסד לביטוח לאומי

שכיר	עצמאי
מבוטח בביטוח אבטלה.	אין לו ביטוח אבטלה.
מבוטח בביטוח זכויות סוציאליות.	אין לו ביטוח זכויות סוציאליות.
מבוטח במקרה של פשיטת רגל של המעביד.	אין לו ביטוח במקרה של פשיטת רגל.
המעביד משלם עבורו חלק מהביטוח הלאומי.	*משלם את כל העלויות שלביטוח לאומי (חלק העובד וחלק המעביד).
חלק העובד לא זוכה לכל ניכוי.	*מקבל 52% ניכוי מהתשלומים שהוא ביצע בשנת המס.
המעביד מדווח ומשלם עבור העובד השכיר.	חייב לפתוח תיק במוסד לביטוח לאומי.
לא ייפגעו זכויותיו גם אם המעביד לא דווח או לא שילם עבורו.	זכויותיו יכולות להיפגע אם לא נרשם או פיגר בתשלומיו.

· במידה ובאותה שנה לעצמאי יש הפסד הוא איננו יכול להעביר את הניכוי לשנות הבאות – כל שנה עומדת בפני עצמה.

62% מ"העבירות" שמצאו בינתיים פקחי משרד הכלכלה, עוסקות בתלושי שכר, הודעה לעובד, אישור תקופת העסקה.

עיקר ההתראות שהוציא שמוציא המשרד הם בעיקרן "עבירות מסמוך"

להזכיר חובת המעביד להעביר את חלק העובד בתגמולים, לקופת הפנסיה, תוך 21 ימים מתשלום השכר.

כדאי מדי פעם לבדוק את מערכת השכר כדי להימנע מקנסות.

הנושא שנדון: משיכות פרטיות של בעל שליטה בחברה (יתרת חוב) יראו אותה כהכנסת עבודה על-פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה

המערער: יוסף מושקוביץ - המשיב: פקיד שומה חיפה

כב' השופטים: א' רובינשטיין, נ' הנדל ו ד' ברק-ארז.

הנושא הגיע לבית המשפט העליון עקב פסיקה של בית המשפט המחוזי בחיפה. 568/04

1- יש לראות בחוב של המערער (יוסף מושקוביץ) לחברה שבה היה בעל שליטה כחוב שנמחל ועל כן כהכנסה חייבת במס.

2- בסכום החוב יש לראות כדיווידנד שחולק וכי שיעור המס יהיה בהתאם.

3- המערער משיג על הקביעה שחובו נמחל ולדבריו חובו לחברה שריר וקיים ולכן אינו חייב במס.

4- לשיטתו של המערער, בית המשפט החיל על עניינו את סעיף 3(ב)(3)(א) לפקודת מס הכנסה בשגגה.

5- שכן בעניינו הסכומים התקבלו על רקע יחסי עובד ומעביד.

6- לפיכך אין לראות בחוב בעל השליטה כחוב שנמחל.

7- פקיד השומה משיג על סיווג סכום החוב כדיווידנד ולא כהכנסת עבודה.

האם יש לראות בכספים שקיבל המערער כדיווידנד לפי סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה (הכנסה מדיבידנד) כפי שקבע בית המשפט המחוזי או כהכנסת עבודה על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה(הכנסת עבודה)?

1- נדמה כי התייחסות לכסף שקיבל המערער כדיווידנד מעוררת קשיים.

2- טענותיו של פקיד השומה בסוגיה זו מציפות שאלות הנוגעות לרווחיה של החברה בשנת המס הרלוונטית.

3- וכן שאלות לתהליך אישור חלוקת דיווידנד בחברה ואופן חלוקתו לבעלי המניות.

4- עם זאת, בנסיבות המקרה הקונקרטי אין הכרח להידרש לכל אלה.

5- לנוכח הסכמת הצדדים שעמדה כבר בפני בית המשפט המחוזי שלפיה אין מדובר בדיווידנד.

1- נכון יותר לקבוע כי הכנסתו של המערער שבה עסקינן היא הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

2- בהיעדר מחלוקת בין הצדדים בבית המשפט קמא ובבית משפט זה, דין ערעור פקיד השומה להתקבל.

בית המשפט העליון ראה בחוב בעל השליטה כהנסת עבודה ולא כדיבידנד עם השלכות המיסוי.

הוארך תוקפן של (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט)

תקנות אלה קובעות את כללי המיסוי ובתוכם הטבות מס המגיעות למשקיעים בשותפויות נפט וגז רטרואקטיבי מיום 01/01/2011 – 31/12/2014

השקעת בשותפות לחיפוש נפט סך של 300,000 ₪ בהנחה שסכום זה מהווה 2% מסך כל ההשקעה

בסוף שנת המס נתקבלה הודעה שהשותפות לחיפוש נפט הפסידה באותה שנה 1,000,000 ₪.

ברור שבעת מכירת ההשתתפות תהיה התחשבנות עם שלטונות המס.

לאור ההחלטה שנתקבלה יש לבדוק מה מצב התיק ובדיווחים לשנים 2011 – 2012 – 2013 ויש מקום לתקן הדיווחים בהתאם.

רצוי לפנות ליועץ מס לבדוק את הנושא במקצוענות.

משרדינו ערוך לערוך בדיקה זו ולתקן הדיווחים לשלטונות המס ולחילופין מי שלא דיווח קיימת האפשרות שמשרדינו יגיש עבורו הדוחות.

להזכיר לכל הנישומים (שכיר או עצמאי) מותר להגיש דוחות 6 שנים אחורה.

להתייעצות חינם ולקביעת פגישה נא להתקשר למייל [email protected]

איך מחשבים המס על דירת מגורים כשהתקבול מעל סכום הפטור?

איך מחשבים את הפטור כשהסכום המתקבל עולה על התקרה?

יש לזכור שהכנסה משכר דירה היא הכנסה פסיבית המס ההתחלתי שלה 30%

מי שבשנת המס מילאו לו 60 שנים מדרגות המס בהכנסה פסיבית הם זהים למדרגות המס מעסק ומשלוח יד – קרי מתחילים מ- 10%

אומנם אפשרות משיכת הכספים מסתיימת ב- 31/03/2015 אל תמתין לרגע האחרון.

משרד האוצר – אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון הוציא חוזר הסבר וטפסים למילוי .

נקבע כי יש לראות בכספי גניבה על-ידי עובד כהכנסה כל-פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה – הכנסת עבודה, ולשלם המס המגיע. (קישור לפסק-הדין).

באותו מקרה, הורשעו גב' אילנה דמארי ומשה ענתבי בחודש נובמבר 2009 בעבירה של גניבה בידי עובד ממעסיקתם, מכבי שירותי בריאות.

טענת שסכומי הגניבה הוחזרו על-פי הסכם בפשרה בשנת 2010, אינה מונעת את החובה לתשלום המס.

טענה אחד השותפים בגניבה כי היו הפסדים לו מפעולות הניירת ערך לא הואילו כי לא ניתן לקזז הפסדים אלה מהכנסת עבודה.

גב' אילנה דמארי שילמה 1,054,000 ₪, משה ענתבי שילם 910,000 ₪.

פקיד השומה רחובות, הוציא לגב' דמארי שומה בצו לשנות המס 2007 – 2008 והוסיף בשנתיים האלה את חלקה בגניבה – קרי 1,054,000 ₪.

למר ענתבי הוצאה שומה על חלקו בגניבה – קרי 910,000 ₪.

מכאן הערעור של גב' דמארי בפני בית המשפט המחוזי.

הערעור נדחה. השופט ד"ר סטולר פסק כי גם עסקה בלתי חוקית חייבת במס.

זאת ועוד הכספים הוחזרו בשנת מס מאוחרת, הן לא מהווים הוצאה בייצו הכנסה שניתן לתבוע על-פי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה.

גם מר ענתבי הגיש תביעה דומה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב

באותם השנים הוא ספג הפסדים מפעילות בניירות ערך וביקש לקזז הפסדים אלה מהכנותיו לפי 2(2)

כב' השופט אלטוביה קבע כי פעילות בניירות ערך היא פעילות הונית ולא פעילות עיסקית כך שלא ניתן לקזז הפסדים אלה מההכנסות לפי סעיף 2(2)

( 1 ) אגמון יועץ ניהול משאבי אנוש