עדכוני חקיקיה - שירן הלוי, מתמחה בתחום המיסוי

במהלך החודשים האחרונים נעשו מספר שינויי חקיקה בתחום המס. תיקונים אלו נוצרו בגין חקיקת חוקים חדשים ובגין תיקונים שוטפים.

"חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה) התשע"ד-2014".

"חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014".

"חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014".

"חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה) (מס' 2), התשע"ד-2014".

ואולם, תיקוני החקיקה המובאים להלן הינם רק תיקונים בפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) ובחוק מע"מ בלבד, למעט אם נאמר אחרת.

"החוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה) התשע"ד-2014"

בחוק זה הורחבו דרכי הגבייה והאכיפה ברשות המס על החייב, והורחבו סמכויות:

דרכי הגבייה והאכיפה הן בפקודה והן בחוק מע"מ דומות במהותן, וכפי שיפורט להלן:

סעיפי 193 ו-194 לפקודת מס הכנסה מתירים לפקיד השומה לאכוף את "תשלום החייב במס" ולבצע "גביית מס במקרים מיוחדים" [1]

ואולם, תיקון זה מרחיב את סמכויותיו של פקיד השומה לגביית החוב, באמצעות:

3- תפיסת רכוש כאשר אין הבטחה בעיקול לתשלום חוב המס.

4- עיכוב יציאה מהארץ בחברת מעטים, הן של הבעלים והן של המנהלים.

בסעיף 193, הוסף סעיף חדש קטן (ב) ובו ניתנת האפשרות לפקיד השומה לעקל את רכבו של החייב במס העומד ברשות הרבים[2] ובתנאים הבאים:

2- במידה והרכב אינו חונה בסמוך לחצריו של החייב,

א- לפני העיקול בפועל, היה עיקול ברישום הרכב במשרד הרישוי [3].

ב- נעשה מאמץ ממשי להודיע לחייב על העיקול בסמוך לעיקולו זה.

במידה והחייב הינו תאגיד, ההודעה צריכה להיוודע למי שבדרך קבע נוהג ברכב, לבא

על קבלת ערבות כאמור, התווסף סעיף חדש לפקודה והוא:

כאשר ניתנת ערובה לפקיד השומה בגין חוב של אדם כתנאי להארכת מועד תשלום החוב (5) רשאי פקיד השומה [6] באמצעותו או באמצעות בית המשפט המוסמך לכך לאכוף ערבות זו.

ואולם, לא יינקטו הליכים אלא רק אם התקיימו כל אלה:

3- לנותן הערבות הוסבר הן בע"פ והן בכתב כי מילוי הערבות ייגבה בדרך זו.

3- תפיסת רכוש כאשר אין הבטחה בעיקול-לתשלום חוב המס:

סעיף 194 לפקודה מתייחס בנושא "גביית מס במקרים מיוחדים".

ואולם, לגבי עיקול רכוש התווספה הגדרה בסעיף קטן (ג)(2) לסעיף הנ"ל, הקובעת כי:

חייב, שיש לגביו חשש כי המס לא ייגבה והעיקול אינו מספיק להבטחת גביית החוב- ניתן לתפוס את רכושו.

4- עיכוב יציאה מהארץ בחברת מעטים, הן של הבעלים והן של המנהלים:

בתיקון זה, התווסף גם סעיף חדש קטן (ג)(1) לסעיף 194, הקובע כי:

בחברת מעטים [10] רשאי בית המשפט להורות על עיכוב יציאה מהארץ של כל:

ובתנאי שעיכוב היציאה מהארץ הינו בגין הבטחת תשלום המס, באמצעות:

ובית המשפט שוכנע כי יציאה מהארץ עלולה לסכל את גביית החוב ו/או הטלת ערובה.

[1]בהתאמה.

[2] וזאת בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המיסים (גביה).

סעיף 5(1) לפקודת המיסים (גביה):

"דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי

גובה המס-

(א) להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלין ולעקלם.

(ב) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגביה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכנסיה ללא הודעה."

[3]אשר הומצאה לחייב הודעה על כך, כאמור בהוראות סעיף 12ב לפקודת המסים (גביה).

סעיף 12ב לפקודת המיסים (גביה):

"הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יראו אותם כאילו הומצאו כדין אם נמסרו

למי שנועדו, או הונחו במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגיל או נשלחו לשם על שמו בדואר, ובלבד שצו עיקול

לצד שלישי שהוא בנק וכן הודעה על מכירת מיטלטלין יישלחו בדואר רשום."

[4]על פי רישום הרכב במשרד הרישוי.

[5]כאמור בסעיף 186 לפקודת מס הכנסה, המתייחס בנושא: "ריבית בגין דחיית מועדי התשלומים".

[6]כאמור בפקודת המיסים (גביה).

[7]כאמור בפרק הראשון בחלק י לפקודת מס הכנסה.

[8]כאמור בסעיף 193 לפקודת מס הכנסה.

[9]כאמור בהוראות חוק הערבות, התשכ"ז-1967.

[10]כאמור בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה.

[11]וזאת במקרה של פירוק חברה.

[12]כאמור בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה.

להמשך קריאה והורדת עדכוני החקיקה המלאים לחצו כאן.