סגנונות תקשורת – לתקשורת בין אישית איכותית מאת : איציק לוי, מנחה, מנטור ומאמן www.itziklevi.co.il |
ינואר 2015 האם יעלה על הדעת שלאדם צרפתי דובר צרפתית בלבד אני אפנה בעברית כדי להזמין ארוחת בוקר בבית קפה פריזאי?! האם נכון לי לתקשר עם בתי בת ה – 3 ולנהל שיחה כמו עם בני בן ה – 10? ע"מ ליצור תקשורת בין אישית איכותית, חשוב שנקפיד להתאים את השיחה שלנו לאדם שמולנו. מסתבר לא מספיק לדעת עברית כדי לתקשר נכון ואיכותי עם דובר אותה שפה ממש, צריך להתאים גם לסגנון התקשורת. דרך אגב – רובנו עושים זאת מצויין עם אותם אנשים שיש לנו כימיה מצויינת איתם. אינטואיטיבית או דרך ניסיון, למדנו איך ליצור שם תקשורת בין אישית איכותית, וככל הנראה אנו מתאימים את עצמנו לסגנון התקשורת שלהם. נשאלת השאלה – איך יוצרים תקשורת בין אישית איכותית עם כאלה שאין לנו איתם כימיה והתנהלות תקשורתית יעילה – אנשים שחשוב לנו שיתוף הפעולה איתם, אלה שהתוצאות שנשיג איתם הן החשובות ביותר בחיינו: הילדים, בן / בת הזוג, הבוס, הלקוחות או העובדים... אם נלמד את סגנונות התקשורת השונים ונזהה מה הסגנון של האנשים בסביבתי – הנה לנו מתכון משופר לאיכות חיים. רוב בני האדם רוצים ליצור הצלחה ולהגשים מטרות בחיים. אם ננתח איך מגשימים את מרבית ההצלחות והמטרות בחיים, נלמד שבד"כ הדבר יקרה בעזרת או דרך אדם נוסף אחד לפחות, זאת אומרת כדי להשיג את מטרותיי עליי לשתף פעולה עם עוד אדם או קבוצת אנשים, לדוגמא – זוגיות, הורות, להתקבל לעבודה, לקבל קידום, לסגור עדקה ועוד – זה תמיד עם עוד מישהו. אם כך – המשמעות המיידית היא שעליי להיות אומן בתקשורת עם אנשים בסביבתי. מכאן החשיבות להכיר סגנונות תקשורת. לדעת מה סגנון התקשורת שלי ויותר מכךמהו סגנון התקשורת של הפרטנר שלי. אנשים שונים מתקשרים דרך סגנונות תקשורת שונים. ישנם 4 סגנונות תקשורת מרכזיים וכן סדרה של שילובים ביניהם. האבחנה בין הסגנונות השונים נעשית תוך התמקדות ב – 4 המימדים הבאים: טיפוס בלתי רשמי , רשמי, מוחצן ומופנם. בבואי לתת שירות או לסגור עסקה, להתחיל עם בחורה או לנהל שיחה חשובה עם המתבגר בבית, כדאי שאזהה ואזכור לאורך השיחה מה סגנון התקשורת של האדם שמולי, לדוגמא, עם בוס דומיננטי ורשמי (תכלס שורה תחתונה, עלות תועלת ישירה..) מדברים אחרת לחלוטין מאשר עם בוס מופנם ובלתי רשמי (תחושות, רווח רגשי עתידי...) לא פעם חווינו את המשמעות של סגנונות תקשורת בחיינו , גם אם לא ידענו לקרא לילד בשמו, לדוגמא – נכנס עובד חדש לצוות / לארגון, תוך דקות, אחרי סריקה מהירה של איך הוא מתלבש, אופן אמירת השלום שלו, לחיצת היד, המשפט הראשון ומימיקת הפנים , כל אלה נאספים לכדי עיבוד מהיר בראשנו והרושם שמתקבל אצלנו גורם לנו להחליט מיד אם האיש כלבבנו אם לאו. לרוב, כשאותו אדם מתקשר בסגנון תקשורת קרוב לשלנו, אנו נשפוט אותו לחיוב וסביר שנסכם עם עצמנו שיש לנו כאן פרטנר ראוי, מעניין ושיתוף הפעולה איתו בעל סיכויי הצלחה טובים. וישנה גם הסיטואציה האחרת – נכנס אותו אדם, וחלק מהאנשים בצוות שופטים את כל חווית ההכרות - אמירת השלום, הלבוש, לחיצת היד והמשפט הראשון, כחוויה פחות נוחה , פחות חיבור ולעיתים אף קופץ לו אנטי סמוי (או גלוי..) והשיפוט המיידי מגדיר את האדם החדש הזה – "לא מת עליו..." מכאן התקשורת הבין אישית הולכת להיות מינימלית , מסתייגת, שיפוטית והמרחק מכאן ועד לשיתוף פעולה רעוע או שלילי בכלל, קצר. מילה על שיפוטיות בין אנשים. תקשורת בין אישית מלווה בשיפוטיות וראיה סובייקטיבית שלנו, כמעט בכל רגע נתון. השיפוטית לרוב, הנה גורם משמעותי בפגיעה בתקשורת האיכותית הבין אישית שראוי שתתקיים ביננו לבין הקולגות שלנו. אחת הדרכים האפקטיביות ביותר ליצור תקשורת איכותית היא להכיר את סגנון התקשורת של האדם שמולי, להבין שהתקשורת שלו מבוססת על מרכיבים שונים משלי, ומכאן ועד להיות מסוגל לקבל את הסגנון התקשורתי של האחר, המרחק קצר יותר. לדוגמא : אם אני מבין שאחד העובדים שלי הינו בעל סגנון תקשורת שדורש יותר פרטים ונתונים ומקפיד לוודא אם הבין הכל רגע לפני שהוא יוצא לביצוע של מטלה שקיבל, אני מזכיר לעצמי שזהו סגנון התקשורת שלו, וע"מ שאצור אפקטיביות עבורי, חשוב שאהיה סבלני לפירוט הנדרש לו ולשאלה שתבוא בסיום דבריי, בדרך זו אני מקדם את הצלחתי בעזרת אותו אדם ומכאן המוטיבציה שלי להתאמץ ולתקשר בסגנון התקשורת שלו, ולא לשפוט אותו על היותו "טרחן" "דקדקן מידיי" (בימינו – "חופר") ועוד כהנה וכהנה תכונות שליליות בעיני.
איציק לוי, מנחה, מנטור ומאמן פסיכולוגיה חיובית, תקשורת אפקטיבית ועשייה מדוייקת להצלחה Itziklevi.co.il, 050-8855343, [email protected]
|