הדפסה

מבזק מס - חודש יוני


מבזק מס - חודש יוני

מאת שמואל (סמי) מזון יועץ מס


מס ערך מוסף

איך להתנהג עם עליית מס ערך מוסף מ- 17% ל-18%?

לגבי התחשבנות בין עוסקים למעשה לא חל כל שינוי כי העסקאות של האחד הם התשומות של השני.

השינוי חל לגבי הצרכן הסופי:

אם רכשת טובין המע"מ בגובה 18% יחול עם תאריך מסירת הטובין, קרי, הוצאת החשבונית.

אם קיבלת שרות מעוסק שעליו לא חל בסיס מזומן מועד השלמת השרות הוא מועד החיוב במס ערך מוסף.

מס ערך מוסף, על חשבונות לפי תקופה כגון, חשמל,  סלולארי, טלפון, שכירות יחול המע"מ לפי תקופה – לדוגמא טלפון לחודש מאי ו יוני המע"מ לחודש מאי יהיה 17% ולחודש יוני 18%.

כל מי שמדווח למס ערך מוסף על בסיס מזומן, קרי, עם קבלת התשלום, יחול המע"מ עם פירעון התשלום.

ניתן תשלום בשיק דחוי אשר זמן פירעונו חל אחרי ה- 01/06/2013 יש להשלים למקבל ההמחאה את ההפרש:

החישוב נעשה לפי הנוסחה כדלקמן :

הסכום כולל מס ערך מוסף מחולק ל-117 מוכפל ב- 118

בנושא יבוא מס ערך מוסף חל כפי שנקבע ביום שחרור הסחורה מהמכס.

 

ועדת הכספים אישרה הארכת תוקף תשלום מע"מ על בסיס מזומן ליצרנים עד לסוף שנת 2014

ליצרנים שמחזור עסקאותיהם מגיע עד לסכום של 1,950,000 (מיליון תשע מאות

וחמישים ש"ח) בשנה. יחול החיוב במס במועד קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל

(דהיינו מדובר על חיוב במס על בסיס מזומן). הטבה זו הוארכה עד תום שנת 2014

 

 

לאור ההחלטה, כדאי לרענן את נושא דווח על בסיס מזומן.

מי יכול לדווח  על בסיס מזומן?

1. בעלי מקצועות חופשיים על-פי תוספת ה' להוראות ניהול ספרים:

"נישום העוסק במקצוע של אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי,

טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד,

מנהל חשבונות מתורגמן, עורך דין, עורך פטנטים, רואה חשבון, שמאי וכן כל בעל מעבדה

כימית או רפואית"..

בית המשפט העליון בעניין "קבוצת השומרים" (ע"א 494/87) קבע, כי אין קשר בין

שיטות הרישום לצורת הדיווח ואין להתייחס לגודל העסק.

הדיווח על בסיס מזומן, הוא דיווח על פי התקבולים והתשלומים בפועל בלבד,

לבעלי מלאכה ולעסקים קטנים, בתי המשפט אף קבעו לאחרונה כי זכות זו שמורה גם

לחברות מסוימות בע"מ, בהתאם לאופי עסקן ולענף המשקי שאליו הן משתייכות.

בנגוד לעמדה זו בהוראת ביצוע 8/2012 קבעו שלטונות המס את עמדתן כי במידה ועל-פי

כללי החשבונאות הנישום/העוסק חייב לנהל את ספריו על בסיס חשבונאות כפולה, קרי,

בשיטה המצטבר, לא יוכל הנישום / העוסק לדווח את הכנסותיו על

בסיס מזומן, מדובר בעיקר בחברות בע"מ המגישות את מאזניהם על מסיס מצטבר.

נישום המדווח על בסיס מזומן, המעוניין כי הוצאותיו יוכרו באותה שנת מס, חייב לדאוג

לשלם את חשבוניות ההוצאות לרבות שכר עבודה והתשלומים הנלווים לא יאוחר מ-

31/12 לאותה שנה.

לגבי ההכנסות, רק תקבולים שנתקבלו באותה שנת מס ייחשבו כהכנסות, דהיינו שקים

דחויים לאחר ה- 31/12 ייחשבו כהכנסה רק בשנה הבאה. ובתנאי שתשלום זה לא הוסב

או לא נעשה עבורו נכיון.

קבלת שק דחוי, מחייבת הוצאת קבלה עם פרטי התשלום, אף על-פי, שאין התקבול נחשב

כהכנסה באותה שנה, המפר הוראה זו, מסתכן בפסילת ספרים על-פי סעיף 145 לפקודת

מס הכנסה. (אי רישום תקבול)

תיקון 42 לחוק מס ערך מוסף מיום 01/04/2012 נתן הרחבה לעוסקים אשר

באפשרותם לדווח על בסיס מזומן:

עוסקים אלו יכולים להוציא:

1-      חשבונית עסקה בלבד בעת ביצוע העסקה של המכר או מתן השירות.

2-      קבלה בעת קבלת תקבול דחוי (בשקים עתידיים או בכרטיסי אשראי).

3-      להוציא חשבונית מס רק בעת פירעון בפועל של התקבול בגין העסקה, וזאת   

          תוך 14 יום ממועד הפירעון.

4-       יצרנים כגון: נגרים, מסגרים, בתי מאפה, מפעלי ייצור, אשר מחזור   

          עסקאותיהם כולל מע"מ הוא בסך של עד 1,950,000 ש"ח כולל מע"מ לשנה  

          והם אינם מעסיקים יותר משישה עובדים.

 

הוראה זו בתוקף עד ליום 31/12/2014 אלא אם יוארך בידי שר האוצר.

5.   קמעונאים , כגון: בעלי חנויות מכולת, אופנה, תכשיטים, מכר אביזרי רכב, כלי

בית, אשר מחזור עסקאותיהם כולל מע"מ הוא בסך של עד 1,950,000 ש"ח כולל

מע"מ לשנה והם אינם מעסיקים יותר מארבעה עובדים.

6. נותני שירותים, כגון: אולמות אירועים, בתי מלון, הובלות, מוסכים, השכרת רכב,

שיפוצים ותיקוני בניינים, מסעדות, שמחזור עסקם לא כולל מע"מ הוא בסך של עד

וכולל 15,000,000 ש"ח לא כולל מע"מ בשנה.

7. בעסקאות מקרקעין וקבלנים, יחול בסיס המזומן למע"מ, לגבי מקדמות המתקבלות

לפני מסירת המקרקעין או גמר עבודות הבנייה לקונה.

8.  בעלי מקצועות חופשיים כגון: עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים, יועצים, טכנאי

שיניים, כלכלנים, עורך פטנטים ושמאים. ללא הגבלת מחזור הכנסות או מספר

מועסקים.

9.  רופאים, בעלי בתי ספר לנהיגה, בעלי בתי ספר, סוחר מקרקעין, סוחר רכב, עוסק

במתן אשראי, מכירת מנויים לעיתון או מופעים ללא הגבלת מחזור הכנסות או מספר

מועסקים.

לא קיימת מקבלה בין חישוב מס ערך מוסף על בסיס מזומן לפי חוק מס ערך מוסף, לבין,

הדיווח מזומן על-פי הלכת השומר לגבי עוסקים שאין להם מלאי עסקי.

 מתוך טיוטת החקיקה החדשה (זמני)

מי עוד חייב בדווח?

כל מי שבמהלך שנת המס, או במהלך עבודתו, קיבל נישום או עוסק ייעוץ מקצועי כל שהו

על-ידי מומחה, והסתמך על חוות דעת זו, ובהתאם לייעוץ המקצועי, ביסס את חבותו למס

תחול עליו יחד מעם הגשת הדוח, החובה לדווח על הייעוץ שקיבל גם אם ייעוץ זה ניתן

בעל פה!!!

נישום / עוסק, אשר פעל בניגוד לחוזר מקצועי או הוראת ביצוע , (הקובעות את עמדתם

של רשויות המס בנושא מסוים). חייב בדיווח.

קנס גרעון:

עד היום לא היה במס ערך מוסף סעיף מקביל לסעיף 191 לפקודת מס הכנסה:

 

"נישום שלגביו נקבע גרעון העולה על 50% מהמס שהוא חייב בו ולא הוכיח להנחת דעתו

 

של פקיד השומה שלא התרשל בעריכת הדו"ח שמסר או באי מסירת דו"ח, יהא חייב בקנס

בשיעור של 15% מסכום הגרעון"

 

מוצע לחוקק סעיף מקביל גם בחוק מס ערך מוסף. בהבדל אחד שקנס הגרעון יעמוד על

 

50% מהמס המחויב.

 

אם כתוצאה מפעילות כפי שפורטה לעיל,  נוצרו הפרשי מס יחול על ההפרש קנס גרעון

על-פי סעיף 191 ויעמוד על 50% מהמס ש"נחסך"

קנס הגרעון יעמוד על 100% במקרים דלהלן:

·         במקרה שנעשתה פעולה בניגוד להוראה מפורשת של שלטונות המס

·         במידה והגיש הנישום pre-ruling ופעל בניגוד להנחיה שקיבל.

·         אם נתקבלה החלטה שהעסקה היא עסקה מלאכותית.

המוסד לביטוח לאומי

שוב דחה בית הדין לעבודה תביעה של בעל שליטה לקבלת דמי אבטלה [1][1] .

ב"ל (10 – 11 – 3145)

מי הוא בעל שליטה לצורך זכאות לדמי אבטלה?

סעיף 32(9) לפקודת מש הכנסה קובע:

"בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:

 

(א)     ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;

(ב)     בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;

(ג)      בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;

(ד)     בזכות למנות מנהל;

 

העובדות

טענות המוסד לביטוח לאומי

דיון והחלטה

המבוטחת עבדה  בעסק אשר בעלי המניות הם בעלה ובתה

המבוטחת הייתה בעלת שליטה, לכן אינה זכאית לדמי אבטלה.

בית הדין בחן אם המדובר בבעל שליטה ישיר או עקיף

משכורתה התאימה למשכורת הנהוגה בשוק

אפילו שלבעלת השליטה אין מניות בחברה יש לראות בה כבעלת שליטה מתוך העובדה שהמבוטחת תפקדה "כמנהלת בחברה ונהגה בה מנהג בעלים"

המבוטחת לא שלטה בחברה במישרין , אך יש לבחון אם היה לה שליטה עקיפה.

עבודתה הייתה חיונית

בעלה ובתה נהגו להתייעץ עמה.

בהתאם לעדות המבוטחת היא:

·         ביצעה עבודה כולל ניהול.

·         שותפה בקבלת ההחלטות. קבלת עובדים ופיטוריהם.

·         החלטות בנושא שכר לעובדים.

·         הבעל אישר כי אשתו עזרה בניהול ופיקוח.

·         בהעדר הבעל היא מלאה את מקומו

 

בעבר היה לה פגיעה בעבודה ולאחר חקירה המל"ל אישר לה דמי פגיעה בעבודה

אין לראות ביחסי העבודה בין בעלי המניות לבין העובדת (האישה/האמה) יחסי עובד/מעביד

המבוטחת לא הדפיסה שעון.

המל"ל הכיר בה כעובדת לכל דבר

 

בית הדין האזורי לעבודה קבע "לתובעת שליטה עקיפה בחברה"

לכן היא אינה זכאית לדמי אבטלה



[1] ארצי, חיבה את אלמקייס מבזק 496


הנתונים המפורסמים בעלון זה

מובאים באופן כללי, תמציתי ולתשומת לב בלבד

רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב