הדפסה|
מבזק מס שמואל סמי מזון - יועץ מס
|
|
מס על הכנסה גבוהה 121ב. (א) "יחיד אשר הכנסתו החייבת בשנת המס עלתה על שמונה מאות אלף שקלים חדשים, (נכון ל- 31/12/2012) (הסכום צמוד לעליית המדד) יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת העולה על שמונה מאות אלף שקלים חדשים, .....בשיעור של 2%. הכנסה חייבת כוללת: משכורת, עסק, ריבית, הפרשי שער (בשנת המס שבה נצברו) דיבידנד. הכנסה חייבת אינה כוללת: רווח הון ממכירת דירה למגורים הפטורה ממס, אם שווי מכירתה אינו עולה על 4 מיליון שקלים חדשים והמכירה אינה פטורה ממס לפי כל דין; רווח הון אינפלציוני.
ביטוח לאומי נוהל תשלום המעביד למשרתי מילואים 276 (א) (1) לחוק הביטוח הלאומי קובע: "מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
סעיף 280(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע: "המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור בסעיף 276 (א), את סכום התגמול המגיע לעובד.
סעיף 280(ב) לחוק המוסד לביטוח לאומי קובע: "המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, "יתרת התגמול" - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי סעיף 276(א), למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
משמע החוק לאחר תיקון 127 יש להעביר לעובד את מלוא הסכום שנתקבל מהמוסד לביטוח לאומי , עבור שירות המילואים. אין למעביד זכות לנכות מהעובד בזמן שירותו במילואים. נשאלת השאלה מדוע המעביד צריך לשאת פעמיים את הסכומים שמקבל העובד מעבר לשכר עבודה כגון, טלפון ביגוד וכו..... המשולם עבורם דמי ביטוח לאומי?
בית הדין הארצי לעבודה פסק: חובה על המעביד למסור לעובד את תלוש השכר אפילו אם העובד זורק אותו (13 – 01 – 4947). תפילת שחרית עובד המתפלל שחרית בבית הכנסת זכאי לאחר לעבודתו חצי שעה לפי התנאים הבאים : 1. כל עוד שעון החורף בתוקף. 2. יום העבודה הרגיל מתחיל בין השעות 07.00 – 08.00. 3. עובד חייב להחזיר זמן היעדרות זה – לחילופין ניתן לנכות זמן זה ממשכורתו. מסך ערך מוסף בחוק מע"מ נקבע:מותר לקזז מס ערך מוסף תשומות רק מחשבונית שהוצאה כדין. מה פירוש "הוצאה כדין"? חשבונית שהוצאה כדין היא חשבונית הממלאת אחר הדרישות הטכניות, כגון הפרטים שקבע שר האוצר. כמו כן על החשבונית לשקף עסקה אמיתית בין הצדדים הנכונים והאמיתיים לעסקה. הנטל להוכיח כי החשבונית אכן הוצאה כדין מוטל על כתפי העוסק. ידוע לכל שהחשבונות הפיקטיביים הם "מכת מדינה" ובתי המשפט קבעו שזו "אבי אבות הטומאה". לרוב אנו יוצאים מתוך הנחה שהעוסק יודע מתי החשבונית היא פיקטיבית, אך יש להגן על אותם עוסקים אשר לתומם קיבלו חשבונית פיקטיבית. יחד עם זאת אם נקט העוסק אמצעי זהירות לוודא שהעוסק שרשום על החשבונית הוא אכן עוסק אמיתי מס ערך מוסף ירשה את קיזוז התשומות. אחד האמצעים לוודא זאת הוא לפנות למס ערך מוסף ולוודא כי אכן עוסק זה רשום במרשמי מס ערך מוסף כעוסק פעיל . הבעיה היא, לא תמיד עובדי מס ערך מוסף מוכנים לספק מידע זה. נוצר מצב אבסורדי, שעוסקים תמימים אשר פעלו בתום לב רואים את עצמם מנועים מלקזז תשומות לא בגלל רשלנותם כי אם לרוב בגלל המערכת הלא מספקת להם הגנה ראויה – במסירת המידע הדרוש. יש לפתור בעיה זו בדרך הפנימית, לא תמיד ניתן להתדיין בבתי משפט אם זה בגלל עלויות המשפט, או הסכום אינו מצדיק את התדיינות במסגרת "עלות מול תועלת" לה' פתרונות.
הנתונים המפורסמים בעלון זה מובאים באופן כללי, תמציתי ולתשומת לב בלבד רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב |
דיני עבודה