אימוץ כלב מעמותה: כל מה שכדאי לדעת לפני שמביאים חבר חדש הביתה

בכל שנה אלפי כלבים בישראל מחכים לבית במכלאות עירוניות ובעמותות לבעלי חיים. חלקם ננטשו, חלקם נמצאו משוטטים, וחלקם נולדו בחוץ ומעולם לא ידעו בית. אימוץ כלב כזה הוא מעשה חשוב ומרגש, שמעניק לכלב הזדמנות שנייה ולמשפחה חבר נאמן. אבל אימוץ הוא גם מחויבות של עשר עד חמש עשרה שנים, עם הוצאות, אחריות ושינויים באורח החיים. כדי שהאימוץ יצליח, וכדי שהכלב לא יחזור לעמותה אחרי כמה שבועות, כדאי להתכונן היטב ולהבין מה מצפה לכם.

לשאול את השאלות הנכונות לפני

לפני שהולכים לפגוש כלבים, כדאי לשבת כמשפחה ולשאול כמה שאלות כנות. כמה זמן ביום מישהו נמצא בבית? מי יוציא את הכלב לטיולים בבוקר, בצהריים ובערב, גם בחורף ובגשם? האם הדירה מתאימה, והאם בעל הבית מאשר בעלי חיים? מה יקרה עם הכלב בחופשות? האם יש בבית ילדים קטנים, חתולים או אנשים עם אלרגיות?

גם השאלה הכלכלית חשובה. כלב כרוך בהוצאות קבועות של מזון, חיסונים, טיפולים נגד טפילים, אגרת רישוי עירונית ולעיתים ביטוח. מעבר לכך, יש הוצאות בלתי צפויות כמו טיפולים וטרינריים דחופים, שעלולים להגיע לסכומים משמעותיים. כדאי לוודא שיש מקום בתקציב לפני שמחליטים.

לבסוף, חשוב שכל בני הבית יהיו שותפים להחלטה. כלב שהגיע הביתה כי ילד ביקש מאוד, כשאחד ההורים לא באמת רצה, עלול להפוך למקור למתח. האחריות בסופו של דבר נופלת על המבוגרים, גם אם הילדים מבטיחים לדאוג לכול.

להתאים כלב למשפחה

כשמגיעים לעמותה, קל להתאהב בכלב הראשון שמביט בעיניים עצובות. אבל ההתאמה בין אופי הכלב לאורח החיים של המשפחה חשובה יותר ממראה. כלב צעיר ואנרגטי מגזע עבודה יצטרך שעות של פעילות ביום, ובדירה קטנה עם בעלים עסוקים הוא עלול לפתח בעיות התנהגות. כלב מבוגר ורגוע עשוי להתאים יותר למשפחה עם קצב חיים שקט.

מתנדבי העמותה מכירים את הכלבים ויכולים לעזור מאוד. ספרו להם בכנות על הבית, על השגרה ועל הציפיות, ושאלו על כל כלב שמעניין אתכם: איך הוא מתנהג עם ילדים, עם כלבים אחרים, עם חתולים? האם הוא רגיל לרצועה? האם יש לו פחדים מסוימים? האם הוא נשאר לבד בשקט?

כדאי לשקול ברצינות גם כלבים בוגרים. רבים מחפשים גורים, אבל כלב בוגר מגיע לעיתים קרובות עם אופי מגובש, כבר מחונך לצרכים ופחות הרסני. למשפחות רבות זו בחירה מצוינת שחוסכת חודשים של חינוך.

תהליך האימוץ

רוב העמותות המסודרות מקיימות תהליך שכולל שיחה, מילוי טופס ולעיתים ביקור בית. יש מי שרואים בזה בירוקרטיה מיותרת, אבל המטרה היא להבטיח שהכלב יגיע לבית מתאים ושלא יחזור. כלבים שהוחזרו לעמותה חווים טראומה נוספת, ומתנדבים רבים ראו יותר מדי מקרים כאלה.

בדרך כלל הכלב מגיע מחוסן, מעוקר או מסורס ועם שבב אלקטרוני. דמי האימוץ נועדו לכסות חלק מהעלויות האלה. ודאו שאתם מקבלים את כל המסמכים הרפואיים ושהשבב עובר לבעלותכם ברישום. בישראל יש חובה לרשום את הכלב ברשות המקומית ולחסן אותו נגד כלבת מדי שנה.

להכין את הבית

לפני שהכלב מגיע, כדאי להכין את הבית. פינה שקטה עם מיטה נוחה, קערות למים ולאוכל, רצועה וקולר או רתמה מתאימים ותג עם פרטי התקשרות. כדאי להרחיק מהישג יד חפצים שעלולים להיות מסוכנים, כמו כבלים חשמליים, חומרי ניקוי, תרופות ומזונות רעילים לכלבים כמו שוקולד, ענבים ובצל.

• מיטה או שמיכה בפינה שקטה.
• קערות, מזון שהכלב רגיל אליו בעמותה ורצועה.
• צעצועי לעיסה, שעוזרים להפיג מתח.
• שקיות לאיסוף צרכים.
• מספר טלפון של וטרינר באזור.

מומלץ לשאול בעמותה איזה מזון הכלב אוכל, ולהמשיך איתו לפחות בשבועות הראשונים. מעבר חד למזון אחר עלול לגרום לבעיות עיכול, שרק יוסיפו ללחץ של המעבר.

השבועות הראשונים

הימים הראשונים בבית חדש יכולים להיות מבלבלים ומפחידים עבור כלב, במיוחד כזה שעבר נטישה או חיים ברחוב. מקובל לדבר על כלל של שלושה ימים, שלושה שבועות ושלושה חודשים: בימים הראשונים הכלב עשוי להיות מבוהל ומסוגר, בשבועות הראשונים הוא מתחיל להבין את השגרה, ורק אחרי כמה חודשים הוא באמת מרגיש בבית ומראה את האופי האמיתי שלו.

בתקופה הזו כדאי לשמור על שגרה צפויה, להימנע מאורחים רבים ומרעש, ולתת לכלב לבוא אליכם בקצב שלו. אל תכריחו אותו להתחבק או להתקרב. אם יש ילדים בבית, הסבירו להם שהכלב צריך זמן ומקום, ושאסור להפריע לו כשהוא אוכל או ישן.

כדאי לקבוע ביקור אצל וטרינר בשבוע הראשון, גם אם הכלב נראה בריא, כדי להכיר אותו ולבדוק שהכול תקין. ואם מופיעות בעיות התנהגות, כמו פחד קיצוני, תוקפנות או קושי להישאר לבד, כדאי לפנות למאלף או ליועץ התנהגות מוסמך מוקדם ככל האפשר. גם רוב העמותות ישמחו לייעץ ולתמוך אחרי האימוץ.

אומנה כצעד ראשון

למי שעדיין מתלבט, אומנה יכולה להיות פתרון ביניים מצוין. עמותות רבות מחפשות משפחות אומנה שיארחו כלב לתקופה מוגבלת, עד שיימצא לו בית קבוע. האומנה מאפשרת להתנסות בחיים עם כלב, לגלות אם זה מתאים למשפחה, ובאותו זמן לעזור לכלב להתרגל לחיים בבית. לא פעם, משפחות אומנה מגלות שהן לא מוכנות להיפרד, ומאמצות בעצמן.

לסיכום, אימוץ כלב מעמותה הוא מתנה הדדית: הכלב מקבל בית, והמשפחה מקבלת חבר נאמן. תכנון מוקדם, בחירה מותאמת, הכנת הבית וסבלנות בשבועות הראשונים הם המפתח להצלחה. כלב שקיבל הזדמנות שנייה מחזיר לרוב אהבה ונאמנות שקשה לתאר במילים.