קומפוסט ביתי מאפס: איך להפוך שאריות מטבח לדשן עשיר לגינה

כמעט מחצית ממה שאנחנו זורקים לפח הביתי הוא פסולת אורגנית: קליפות של ירקות ופירות, שאריות קפה, עלים יבשים ושאריות של ארוחות. כל אלה יכולים, במקום להגיע להטמנה, להפוך לאחד החומרים היקרים ביותר לגינה: קומפוסט. מדובר בתהליך טבעי לחלוטין, שבו מיקרואורגניזמים, פטריות ותולעים מפרקים את החומר האורגני והופכים אותו לחומר כהה, פירורי וריחני כמו אדמת יער. הכנת קומפוסט בבית אינה מסובכת, ואפשר לעשות אותה בחצר, במרפסת ואפילו במטבח.

למה בכלל לעשות קומפוסט

היתרון הראשון הוא סביבתי. פסולת אורגנית שמגיעה להטמנה מתפרקת בתנאים ללא חמצן ופולטת גזי חממה, ותופסת נפח יקר באתרי הפסולת. כשהיא הופכת לקומפוסט, היא חוזרת למחזור הטבעי. היתרון השני הוא לגינה: קומפוסט משפר את מבנה הקרקע, מגביר את יכולתה לשמור מים, מזין את הצמחים בהדרגה ומעודד חיים בקרקע.

יש גם יתרון כלכלי ומעשי. פח שאינו מלא בשאריות רטובות מסריח פחות, מתמלא לאט יותר ומושך פחות חרקים. ומי שמכין קומפוסט בעצמו חוסך את הקנייה של שקי דשן ומצע.

בחירת שיטה וקומפוסטר

יש כמה דרכים להכין קומפוסט, והבחירה תלויה במקום שעומד לרשותכם ובכמות הפסולת. בחצר אפשר להשתמש בערימה פשוטה בפינה מוסתרת, או בקומפוסטר סגור מפלסטיק או מעץ. קומפוסטר סגור נראה מסודר יותר, שומר על לחות ומונע כניסה של בעלי חיים. יש גם קומפוסטרים מסתובבים, שמקלים על הערבוב ומאיצים את התהליך.

בדירה ובמרפסת, אפשר לבחור בקומפוסטר תולעים, שבו תולעים אדומות מיוחדות מפרקות את השאריות בתוך מיכל קטן, או בשיטת בוקאשי, שבה השאריות מותססות במיכל אטום בעזרת סובין עם מיקרואורגניזמים ואחר כך מוטמנות באדמה או בעציץ גדול. שתי השיטות מתאימות למרחבים קטנים ואינן מפיצות ריח כשמתפעלים אותן נכון. ברשויות מקומיות רבות אפשר לקבל קומפוסטר במחיר מסובסד או בחינם, ושווה לבדוק.

ירוק וחום: סוד האיזון

העיקרון החשוב ביותר בקומפוסט הוא האיזון בין שני סוגים של חומרים. החומרים הירוקים הם החומרים הרטובים והעשירים בחנקן: שאריות ירקות ופירות, קפה, עלי תה, דשא טרי שנגזם. החומרים החומים הם החומרים היבשים והעשירים בפחמן: עלים יבשים, קש, נסורת, קרטון ונייר לא מודפס חתוכים לחתיכות, זרדים קטנים.

קומפוסט עם עודף ירוק נעשה רטוב, דחוס ומסריח. קומפוסט עם עודף חום מתפרק לאט מאוד. כלל אצבע פשוט הוא להוסיף בערך שתיים עד שלוש מידות של חומר חום על כל מידה של חומר ירוק, אבל אין צורך במדידות מדויקות. עם הזמן לומדים לזהות את המצב לפי המראה והריח. כדאי להחזיק ליד הקומפוסטר שק של עלים יבשים או קרטון קרוע, ולהוסיף מהם בכל פעם שמכניסים שאריות מטבח.

מה מכניסים ומה לא

לא כל פסולת אורגנית מתאימה לקומפוסט ביתי. הנה רשימה בסיסית:

• מתאים: קליפות ושאריות ירקות ופירות, קפה ופילטרים, עלי תה, קליפות ביצים כתושות, עלים יבשים, גזם דק, קרטון ונייר לא מודפס.
• בזהירות ובכמות קטנה: קליפות הדרים, בצל ושום, שמתפרקים לאט ועלולים להפריע לתולעים.
• לא מתאים לקומפוסט ביתי רגיל: בשר, דגים, עצמות, מוצרי חלב ושמנים, שמושכים מזיקים ומפיצים ריח.
• לא מתאים בשום מקרה: צמחים חולים, עשבים עם זרעים בשלים, צואה של כלבים וחתולים, שאריות מטופלות בחומרים כימיים.

חיתוך השאריות לחתיכות קטנות מאיץ את הפירוק, כי הוא מגדיל את שטח המגע עם המיקרואורגניזמים.

לחות ואוורור

המיקרואורגניזמים שמפרקים את החומר זקוקים לשני דברים: מים ואוויר. הקומפוסט צריך להיות לח כמו ספוג סחוט, לא יבש ולא רטוב. בקיץ הישראלי, במיוחד בקומפוסטר פתוח או בשמש, ייתכן שתצטרכו להוסיף מעט מים מדי פעם. בחורף הגשום, לעומת זאת, כדאי לכסות את הערימה כדי שלא תהפוך לבוץ.

אוורור מושג בערבוב. פעם בשבוע או שבועיים, הפכו את החומר בעזרת קלשון או מוט ייעודי, כך שהחומר מבפנים יעבור החוצה ולהפך. הערבוב מכניס חמצן, מאיץ את התהליך ומונע ריחות לא נעימים. ערימה פעילה ומאוזנת מתחממת בתוכה, וזה סימן טוב שהתהליך מתקדם.

פתרון בעיות נפוצות

גם קומפוסטר מנוסה נתקל לפעמים בבעיות. אם הקומפוסט מסריח, הוא כנראה רטוב מדי או עשיר מדי בחומר ירוק, והפתרון הוא להוסיף חומר חום ולערבב. אם הוא לא מתפרק כמעט בכלל, ייתכן שהוא יבש מדי או שיש בו עודף של חומר חום, ואז כדאי להוסיף מים ושאריות ירוקות.

זבובונים קטנים סביב הקומפוסטר הם תופעה נפוצה, והם נמשכים בעיקר לשאריות פירות חשופות. קבירת השאריות הטריות מתחת לשכבה של חומר חום תפתור את רוב הבעיה. אם מגיעים מכרסמים, זה סימן שנכנסו לקומפוסט שאריות שאינן מתאימות או שהקומפוסטר אינו סגור היטב. במקרה כזה כדאי להקפיד על מה שמכניסים ולשקול קומפוסטר עם תחתית סגורה ברשת.

מתי הקומפוסט מוכן ואיך משתמשים בו

בתנאים טובים, קומפוסט מוכן תוך כמה חודשים, ולעיתים לוקח יותר. קומפוסט בשל הוא כהה, פירורי, בעל ריח של אדמת יער, ולא ניתן לזהות בו את החומרים המקוריים, למעט אולי כמה זרדים או קליפות קשות. את החלקים שעדיין לא התפרקו אפשר לנפות ולהחזיר לקומפוסטר.

את הקומפוסט המוכן אפשר לפזר בשכבה דקה על פני הקרקע בערוגות ובבסיס העצים, לערבב באדמה לפני שתילה, להוסיף למצע של עציצים או להשתמש בו כחיפוי. כדאי לא להשתמש בקומפוסט שעוד לא בשל ישירות סביב שתילים צעירים, כי תהליכי הפירוק שעוד מתרחשים בו עלולים לפגוע בהם.

קומפוסט כהרגל משפחתי

כמו כל הרגל חדש, גם קומפוסט מצליח כשהוא נוח. מיכל קטן עם מכסה במטבח, שבו אוספים את השאריות במשך יום או יומיים לפני שמעבירים אותן לקומפוסטר, הופך את התהליך לפשוט. ילדים נהנים בדרך כלל לקחת חלק, לחפש תולעים, לערבב ולראות איך הקליפות הופכות לאדמה.

קומפוסט ביתי הוא אחת הדרכים הפשוטות והמשמעותיות לצמצם פסולת ולשפר את הגינה בו זמנית. עם קומפוסטר מתאים, איזון נכון בין חומרים ירוקים וחומים, לחות ואוורור, תוכלו להפוך את שאריות המטבח לדשן עשיר ולסגור מעגל טבעי ממש בחצר או במרפסת שלכם.