אילוף גור כלבים: פקודות בסיס, הרגלים טובים וטעויות שכדאי להימנע מהן
החודשים הראשונים של גור בבית קובעים את ההתנהגות שלו לשנים. מדריך לאילוף בסיסי בשיטות חיוביות, צעד אחר צעד.
גור כלבים שהגיע הביתה הוא מקור לשמחה עצומה, וגם לכאוס לא קטן. נעליים לעוסות, שלוליות על השטיח, נשיכות משחק בידיים ובכי בלילה. הורים חדשים לגורים, כמו הורים חדשים לתינוקות, מגלים מהר מאוד שהחמידות מגיעה יחד עם הרבה עבודה. החדשות הטובות הן שגורים לומדים מהר מאוד, והחודשים הראשונים הם חלון הזדמנויות לבנות הרגלים שילוו את הכלב כל חייו. אילוף בסיסי בשיטות חיוביות אינו מסובך, והוא דורש בעיקר עקביות, סבלנות וקצת ידע.
עקרונות האילוף החיובי
בעבר, אילוף כלבים התבסס במידה רבה על ענישה ועל הפגנת שליטה. כיום, רוב אנשי המקצוע בתחום ממליצים על אילוף המבוסס על חיזוק חיובי: מתגמלים את הכלב כשהוא עושה את מה שרוצים, ומתעלמים או מכוונים מחדש כשהוא עושה משהו לא רצוי. השיטה הזו יעילה, בונה אמון ומחזקת את הקשר בין הכלב לבעליו.
התגמול יכול להיות חטיף קטן, מילת שבח, ליטוף או משחק עם צעצוע אהוב. העיקר הוא שהתגמול יגיע מיד, תוך שנייה או שתיים מההתנהגות הרצויה, כדי שהגור יקשר בין המעשה לבין התוצאה. תגמול שמגיע מאוחר מדי עלול לחזק התנהגות אחרת לגמרי.
ענישה פיזית או צעקות לא רק שאינן יעילות, אלא עלולות להזיק. גור שנענש עלול לפתח פחד מהבעלים, חרדה או אפילו תוקפנות. הוא גם לא תמיד מבין על מה נענש. לכן הדרך הנכונה היא למנוע מצבים בעייתיים מראש, ולתגמל בנדיבות את מה שנכון.
חינוך לצרכים
אחד האתגרים הראשונים הוא ללמד את הגור לעשות צרכים בחוץ. גורים צעירים לא מסוגלים להתאפק זמן רב, ולכן צריך להוציא אותם לעיתים קרובות: מיד אחרי ההתעוררות, אחרי כל ארוחה, אחרי משחק ולפני השינה. בהתחלה זה עשוי להיות כל שעה או שעתיים במהלך היום.
בכל פעם שהגור עושה את צרכיו במקום הנכון, מתגמלים אותו מיד ובהתלהבות. כשקורית תאונה בבית, לא צועקים ולא מעמידים את אפו בשלולית, שיטה ישנה ופוגענית שאינה מלמדת דבר. פשוט מנקים היטב עם חומר שמנטרל ריחות, כדי שהגור לא יחזור לאותו מקום, וממשיכים בשגרה.
חשוב לזכור שגורים שעדיין לא השלימו את סדרת החיסונים צריכים להימנע ממגע עם כלבים לא מחוסנים ומאזורים עם הרבה כלבים. כדאי להתייעץ עם הווטרינר לגבי הזמן הנכון להתחיל בטיולים מחוץ לבית ואיך לשלב חשיפה בטוחה.
פקודות הבסיס
יש כמה פקודות בסיסיות שכל כלב כדאי שיכיר, משום שהן עוזרות בחיי היומיום וגם שומרות על ביטחונו. הראשונה היא שב. מחזיקים חטיף מעל לאף של הגור ומזיזים אותו לאט לאחור, כך שהראש עולה והישבן יורד באופן טבעי. ברגע שהגור יושב, אומרים את המילה, מתגמלים ומשבחים.
פקודות נוספות חשובות הן ארצה, הישאר, בוא ועזוב. פקודת בוא היא אולי החשובה מכולן, כי היא יכולה להציל את הכלב ממצב מסוכן. כדאי לתרגל אותה בהתחלה בבית, במרחק קצר, ולתגמל בנדיבות מיוחדת. לעולם אין לקרוא לכלב אליכם כדי לנזוף בו, אחרת הוא ילמד שבוא פירושו משהו לא נעים.
- תרגלו בפגישות קצרות של חמש עד עשר דקות.
- השתמשו באותה מילה בדיוק לכל פקודה.
- תרגלו בסביבה שקטה לפני שעוברים לסביבה עם הסחות דעת.
- סיימו כל אימון בהצלחה ובשבח.
נשיכות משחק ולעיסה
גורים חוקרים את העולם בעזרת הפה, ובתקופת החלפת השיניים הם לועסים כמעט כל דבר. נשיכות משחק בידיים הן התנהגות טבעית, אבל חשוב ללמד את הגור לשלוט בעוצמת הנשיכה. כשהגור נושך חזק מדי, אפשר לעצור את המשחק לרגע, להוציא קול קצר ולהתרחק. הגור לומד שנשיכה חזקה מפסיקה את הכיף.
כדי להגן על הרהיטים ועל הנעליים, צריך לספק לגור חלופות מתאימות: צעצועי לעיסה בגדלים ובמרקמים שונים. כשתופסים את הגור לועס משהו אסור, מכוונים אותו בעדינות לצעצוע מותר ומשבחים כשהוא לועס אותו. כמו כן, כדאי להשאיר חפצים יקרים מחוץ להישג יד בתקופה הזו.
חשיפה וחברות
אחד הדברים החשובים ביותר בחודשים הראשונים הוא סוציאליזציה, כלומר חשיפה מבוקרת לאנשים, לכלבים, לרעשים ולסביבות שונות. גורים שנחשפים בגיל צעיר למגוון חוויות בצורה חיובית גדלים לכלבים בטוחים ורגועים יותר. גורים שלא נחשפו עלולים לפתח פחדים ותגובתיות.
החשיפה צריכה להיות הדרגתית ונעימה. לא לגרור את הגור לרחוב סואן ביום הראשון, אלא להתחיל במקומות שקטים ולהתקדם. לתת לו להריח, לחקור ולבחור אם להתקרב. מפגשים עם כלבים בוגרים ורגועים ומוכרים מלמדים את הגור כללי התנהגות כלבית. קורסים לגורים, שמתקיימים אצל מאלפים רבים, הם דרך מצוינת לשלב חשיפה ואילוף בסביבה מבוקרת.
עקביות של כל בני הבית
אילוף מצליח דורש שכל בני הבית יפעלו לפי אותם כללים. אם אמא לא מרשה לעלות על הספה ואבא כן, הגור פשוט מתבלבל. כדאי לשבת יחד ולהחליט על הכללים: איפה הגור ישן, האם מותר לו לעלות על הרהיטים, מה מילות הפקודה. כשכולם עקביים, הגור לומד מהר הרבה יותר.
אם מופיעים קשיים שלא נפתרים, כמו נביחות מוגזמות, תוקפנות או פחד קיצוני, כדאי לפנות למאלף מוסמך שעובד בשיטות חיוביות. התערבות מוקדמת עדיפה בהרבה על ניסיון לתקן בעיה שהשתרשה.
לסיכום, אילוף גור הוא השקעה בשנים הבאות של החיים המשותפים. חיזוק חיובי, חינוך סבלני לצרכים, פקודות בסיס, ניתוב נכון של לעיסה ונשיכות, חשיפה הדרגתית ועקביות של כל המשפחה יבנו כלב מאושר, בטוח ומחונך. והבונוס: הזמן שמקדישים לאימון הוא גם זמן איכות שמעמיק את הקשר.
