מבזק מס - חודש אפריל

מאת שמואל (סמי) מזון יועץ מס

הדגשים נוספים וריענון:

בכל תביעה של עובד נגד מעסיקו חובת ההוכחה חלה על המעסיק:

המעסיק חייב להציג:

·         רישומי נוכחות חתומים ומאושרים על-ידי העובד.

·         על המעביד לסתור את טענות העובד עבור אי-תשלום שכר או שעות נוספות.

·         לחילופין להוכיח שהוא אכן שילם את אותם שעות עבודה.

לא הצליח המעסיק להוכיח זאת יחויב בתשלום את תביעתו של העובד.

סעיף 25 של החוק הנ"ל קובע את חובתו של המעביד לנהל רישום מדויק לשעות העבדה.

איך יירשמו שעות העבודה?

באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים.

ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך.

חייבים לציין שעות העבודה בתלוש השכר.

תלוש השכר:

חייבים לציין בתלוש השכר: ימי העבודה ושעות העבודה. מספר ימי החופשה והמחלה.

העדר פרטים כפי שצוינו בחוק בסעיפים 24, 25, 26 כולם או חלקם יחשבו כעבירה פלילית ויוטל עליהם קנס בסך 13,050 ₪ ובנסיבות מחמירות יהיה כפל קנס, קרי, 26,100 ₪.

המוסד לביטוח לאומי

סעיף 302 לחוק הביטוח הלאומי מקנה למוסד לביטוח לאומי, במידה והוא השתכנע כי למבוטח אירעה תאונת עבודה והטיפול בתביעה מתעכב, המוסד לביטוח לאומי ישלם לתובע מקדמה על חשבון המגיע.מומלץ להגיש את התביעה בהקדם., לא להמתין ל"רגע האחרון".

יועץ מס היזהר במעשיך

נעמן חרבאווי נגד מס ערך מוסף -  בע"מ 44962 – 09 – 11 – מחוזי ירושלים - כב' השופט דוד מינץ ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ג (4 במרץ 2013), בהעדר הצדדים.

תקציר:

ערעור על החלטת המשיב להטיל כפל מס על המערער (יועץ המס) בגין הוצאת חשבוניות מס שלא כדין.

 על מה נסוב הערעור?

המערער שימש כיועץ מס בחברת "פרח הגולן" לטענת המשיב חברת "פרח הגולן" הייתה חברה פיקטיבית שלא ביצעה כל עבודה ו/או מתן שירות. החברה שימשה אך ורק בהפצת חשבוניות מס פיקטיביות. המערער היה זה שהגיש את דוחותיה של החברה למנהל המכס והמע"מ.

כנגד החברה, מנהלה, המערער ואדם נוסף הוגש כתב אישום בעבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, הוצאת חשבוניות מס שלא דין. ניכוי מס תשומות שלא כדין. הכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים.

המערער חויב בתשלום כפל מס לפי הוראות סעיף 50(א) לחוק. כנגד חיוב זה בכפל מס הוגש הערעור.

טענות המערער:

הוא שימש אך כמנהל חשבונות של החברה והוא אינו נמנה על בעליה.

הוא גם לא היה "הרוח החיה" בחברה כטענת המשיב.

הוא לא היה שותף למרמה ולהעלמת מס לטענת המשיב.

הוא חף מכל פשע וחפותו תתברר במסגרת ההליך הפלילי המתנהל כנגדו. לדבריו,

הוא כמנהל חשבונות לא מוטלת עליו כל חובה משפטית לבדוק ולתור אחר מידת נכונותן של החשבוניות שהוצגו בפניו על ידי בעלי החברה.

טענות המשיב:

 המערער הודה במסגרת החקירות כי היה מעורב במנגנון הוצאת חשבוניות פיקטיביות ובהגשת דוחות כוזבים ודרישת תשומות פיקטיביות של החברה.

המערער מילא את הסכומים בחשבוניות הפיקטיביות בכתב ידו.

המערער מילא סכומים בחשבוניות ריקות וחתומות של החברה.

חשבוניות כנ"ל שמולאו על ידו אף נמצאו במשרדו.

המשיב ציין כי בחקירתו הודה המערער כי ידע שהחברה הינה חברה פיקטיבית.

סיכום המשיב:

ניתן לחייב בקנס גם אדם שהיה אחראי להוצאת חשבוניות פיקטיביות אף שלא היה רשאי לעשות כן.

הנאשמים האחרים שהואשמו עמו במסגרת כתב האישום הפלילו אף הם את המערער בהודעותיהם.

על-כן יש להטיל על המערער את הסנקציה הקבועה בסעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף

"אדם שאינו רשאי לפי סעיף 47 להוציא חשבונית מס, והוציא חשבונית מס או הוציא מסמך הנחזה כחשבונית מס אף אם חסרים בו פרטים הנדרשים לעניין חשבונית מס, יהיה חייב בתשלום כפל המס המציין בחשבונית או המשתמע ממנה."

הערעור נדחה אפוא, והמערער ישלם למשיב הוצאות בסך של 50,000 ש"ח.

ביטוח לאומי 

חברות הוצאת חשבוניות ל"פרילאנסרים"(1)

"חגיגת" נותני שירות אשר היה להם נוח להסתתר תחת מעטה של שכיר ולקבל תלוש שכר מחברה שלא היה לה ולא כלום עם פעילותו של נותן השירות פרט לגביית עמלה עבור הוצאת התלוש, החגיגה נגמרה.

אותם "פרילאנסרים" נמצאים עכשיו תחת עיניהם הבוחנות של המוסדות, מס ערך מוסף – מס הכנסה ו המוסד לביטוח לאומי.

זאת ועוד אפשר לראות באותם "פרילנסרים" כשותפים לדבר עבירה.

המוסד לביטוח לאומי, רואה בהם כעצמאיים לכל דבר.

המוסד לביטוח לאומי, החל בתקופה האחרונה לשלוח הודעות לנותני שירות כאלה, אשר קיבלו תמורת עבודתם תלושי שכר.

המוסד לביטוח לאומי, רואה בהם כעצמאיים לכל דבר ודורש תשלום דמי ביטוח ללא כל התחשבות בדמי הביטוח ששולמו כשכירים (עובד + מעביד)

דרישות אלה, מביאים את אותו "שכיר" לתשלום כפל דמי ביטוח.

מי הוא תושב ישראל? (2)

סעיף 1(א) לגבי יחיד - מי שמרכז חייו בישראל; ולעניין זה יחולו הוראות אלה:

סעיף 1(א)(1) "לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר":

(א) מקום ביתו הקבוע;

(ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

(ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;

(ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;

(ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

סעיף 1(א)(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל -

(א) אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;

מדוע אני מזכיר זאת? בעקבות ערעור על פסק דין א.כ. (המערער) נגד פקיד שומה ת"א 3  (המשיב) הדן בקביעת תושבות

בית המשפט המחוזי אישר את היותו של המערער "תושב ישראל" , לא די בעובדה של קיום תנאי סעיף 1(א)(2), בית המשפט בדק גם את מקום מגוריו והחליט שזהו ביתו הקבוע, זאת ועוד ,בדק למי שייך בית זה, ומצא כי בכל פעם הוא מגיע ארצה הוא מתגורר בבית זה, שם הוא מקבל את דברי הדואר, כל  ההסכמים שנעשו , נרשמה כתובתו של המערער בארץ ככתובתו הקבוע,  כל אלה ועוד העידו כי המערער הינו תושב הארץ.

חופשת הפסח

 הנתונים המפורסמים בעלון זה

מובאים באופן כללי, תמציתי ולתשומת לב בלבד רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב