איך להפוך מבלתי נראה לבלתי נשכח
תדמית – הדרך בה אנו נתפסים על ידי האחר. משמעות הדבר – כשהלקוח תופס אותנו כמקצועיים ואמינים, הוא יתייחס אלינו בהתאם.
הפרשנות שייתן להתנהגותנו ולמילותינו תעבור דרך המסננת הזו.
לכן חשוב כל כך, להתאים את התדמית לשדר בו אנו מעוניינים, להשיג את התוצאות הרצויות לנו.
הוצאות דיור לעובדים- ע"מ 16788/12
ניתן בבית משפט מחוזי באר שבע ביום 17/06/2013
המערערת נאות חוף גולן – המשיב פקיד שומה אילת
המערערת, סיפקה שירותי דיור לרבים מעובדיה בדירות חדר שהעמידה לרשותם בבניין ששכרה בעיר אילת.
המשיב, מצא פער משמעותי בין שווי ההטבה של שירותי הדיור שנזקפה לעובדים לבין הוצאות דיור לעובדים שדרשה המערערת בספרים.
המשיב, חייב את המערערת, בתשלום ניכוי המס במקור על סכומי ההפרשים.
המערערת, טענה כי היא נושאת בהוצאות השכירות של אכסניית העובדים במלואה, ולא כל החדרים מאוכלסים על ידי העובדים במשך כל השנה.
נפסק, כי יש לדחות את רכיב הערעור האמור. לא אמורה להיות בהכרח חפיפה בין סכום ההוצאות והעלויות של המערערת על דיור לבין סכום זקיפת ההטבה הכולל לעובדים.
יש לבחון את שווי ההטבה מנקודת ראות העובד ולא מנקודת ראות המעביד.
ייתכן בהחלט כי השווי לעובד יהיה נמוך מהשווי למעסיק, וזאת בהתחשב בין היתר בכך שמדובר בדיור באכסניה שבה מאות עובדים והמגורים עצמם הם בחדר משותף בן שתי מיטות, שאותו הוא חולק עם עובד נוסף.
למעביד, עלולים להיות שיקולים שונים, בין היתר הנכונות להוציא הוצאות נוספות בתמורה ליתרונות ריכוז מגורי העובדים, ופתרון דיור קבע גם לעונות שיא בתפוסת המלונות ובמספר המועסקים בהם.
האם החזר הוצאות לעובד עבור שימוש ברכבו הפרטי לשרת אתעסק מעבידו נופלת בגדר תקנה 4 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)התשנ"ה – 1995?
אי התרת הוצאות לעובד
4. "לא יותרו בנכוי הוצאות החזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסת עבודה".
ניתן ב בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה
המדובר בתשלום ששילם מעביד עבור דלק לרכבו של העובד ותשלום זה הוא בהחלט הוצאה שייצאה בייצור הכנסה של המערערת ובוודאי לא הכנסת עבודה של העובד.
כבוד השופט אלטוביה נתן פירוש לתקנה 4 המצוטטת לעיל:
"הוראות תקנה זו מתייחסות להוֹצאה שהוציא שכיר לצורך הכנסת עבודתו הוא ואין היא מתייחסת להוצאה שהוציא שכיר לצורך הכנסה של מעבידו שאינה בגֶדר "הכנסת עבודה" אלא הכנסה מעסק.
יש לראוֹת בתשלום שמשלם המעביד לעובד כהוצאה של המעביד המהווה מעין החזר הלוואה.
מה הדין לגבי משיכות של בעלי מניות אשר יצרו יתרות חובה גדולות שלא שולם עליהם מס?
בבית המשפט המחוזי בירושלים – ע"מ 10-10-1911, 11-02-47226 – 11-02-47258.
בעלי החברה, משכו כספים רבים ממנה ויצרו יתרות חובה גדולות שלא שולם עליהם מס.
פקיד השומה, החליט שמשיכות אלו מהוות הכנסה חייבת במס כמשכורת או הכנסה אחרת וחייבם במס ומכאן הערעור.
סיפור המעשה
שני בעלי המניות, עבדו בחברה וקיבלו משכורת, החברה לימים נקלעה להליכי חדלות פירעון ויתרת המשיכות לא הוחזרה לחברה.
כרטיסי החו"ז של המנהלים הראה כי שניהם משכו מהחברה סכומים הולכים וגדלים במהלך השנים תוך שהם נוהגים בחשבון החברה כחשבון פרטי שלהם לצרכיהם האישיים.
בסוף חודש דצמבר בכל שנה בוצעה הקטנת יתרת המנהלים באמצעות פקודת יומן לזכות בעלי מניות בגין "הפקדה" שלהם בחברה ומיד לאחר מכן ביום הראשון של השנה העוקבת , בוטל חלק עיקרי מההקטנה הזו באמצעות פקודת יומן הפוכה.
פקיד השומה, ראה בכך "עסקה מלאכותית" שנועדה להראות כאילו החוב הוחזר.
המנהלים, טענו כי מדובר בהלוואות בעלים שניטלו מהחברה ולא מדובר בפעולות מלאכותיות.
אין מחלוקת, שהכספים ברובם הגדול לא הוחזרו.
בית המשפט קובע, כי לא מדובר בהלוואות , לא הוצג כל מסמך היכול להעיד על הסכמה בינם לבין החברה לגבי מתן הלוואות, תנאי תשלום, מועדי החזר וכו'.....
כספי המשיכות, נרשמו בדוחות החברה תחת סעיף חייבים ויתרות חובה ולא תחת קטגוריה של הלוואות.
זאת ועוד, נרשמה משיכה של 3 מיליון ₪ לטובת המנהל שנפטר לאחר פטירתו, עובדה זו מוכיחה בוודאות ומוכיחה כי לא מדובר בהלוואה.
בנוסף, עיון בכרטסת החברה מלמד כי הבעלים עשו בחשבונות החברה כבתוך שלהם, מהחשבונות שולמו הוצאות פרטיות שלהם.
בית המשפט, קבע כי, בנסיבות אלו כי הטענה להלוואה אינה מחזיקה מים.
טענת המנהלים, שהם החזירו חלק מהכספים במהלך השנים, התגלתה כלא מדויקת, החזרת הכספים היוותה חלק קטן מהמשיכות, יתרות החוב הלכו וטפחו, משנה לשנה,טין מנוס מאשר לראות עובדה זו כסיבה מספקת לחייב את המשיכות כהכנסה.
גם הטענה שמדובר בהלוואה שנמחלה, גם חוב שנמחל יש לראות בו כהכנסה.
לאור כל זאת, צודק פקיד השומה ברצונו לחייב במס את המשיכות.
עצם העובדה, כי "התרגיל" של הקטנה החוב בסוף כל שנה והגדלתו מחדש בתחילת השנה מצבי ללא כל ספק כי מדובר ברישום מלאכותי.
תיקון תקנות הפחת
החל מ- 01/08/2013 שיעור הפחת לרכבים להשכרה מסוג M1 – N1 הינו 16% במקום 20% קודם לכן.
רכב מסוג M1 – רכב להסעת נוסעים עד 8 מושבים נוף על מושב הנהג, ומשכלו הכולל המותר עד 3,500 ק"ג כגון: רכב פרטי נוסעים, מונית.....
רכב מסוג N1 – רכב מסחרי ומשא ורכב עבודה במשקל כולל עד 3,500 ק"ג.
