ביטוח לאומי (1)
פסק דין ביה"ד הארצי לעבודה – עב"ל 21 – 02 – 41669
ערעור נורית ענתי
דמי תאונה חלקיים למי שהמשיך לעבוד בחלק מהעיסוקים שקדמו לתאונה
פרטי המקרה
הגב' נורית ענתי הינה מורה ומאמנת לחינוך גופני. במהלך חופשת סקי נפגעה וחזרה לעבוד באופן חלקי. לפני התאונה הגב' נורית ענתי עבדה ב- 3 מקומות עבודה 2 כעצמאית, עבודה פיזית.
מקום 1 כשכירה, ו עצמאית, לימדה שיטת פלדנקרייז.
לאחר התאונה חזרה גב' נורית ענתי לעבוד חלקית בשיעורי פלדנקרייז בלבד, עבודה זו אינה דורשת מאמץ פיזי.
תביעתה לדמי תאונת עבודה נדחתה על-ידי המל"ל, גם ביה”ד האזורי לעבודה דחה את תביעתה וקבע שלא עמדה בדרישות החוק והתקנות.
מה קובע החוק ?
סעיף 151(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע: “מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי” (ההדגשה אינה במקור).
תקנה 1(1) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונה), התשמ”א – 1981 המגדירה את “אובדן כושר התפקוד” קובעת: “לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי – שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת“ (ההדגשה אינה במקור).
שיעור דמי התאונה לעובד שכיר או לעובד עצמאי הוא 75% משכרו או הכנסתו ברבע השנה שקדם ליום התאונה.
קביעת בית הדין הארצי לעבודה
ביה”ד הארצי לעבודה קבע שהמבוטחת זכאית לדמי תאונה חלקיים המתייחסים להכנסה שהיא הפסידה במשך תקופת אי הכושר.לדעת ביה”ד, תכלית החוק לפצות מבוטח על הפסד הכנסה ועל הוצאות עקב אובדן כושר התפקוד שנגרמו כתוצאה מתאונה, כל עוד הוא אינו מקבל כפל גמלאות לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום דמי תאונה.
בכל זאת "קו הצדק" הביא תועלת
בעקבות מידע שנתקבל ב'קו הצדק', ובמסגרת מבצעים שעורכת רשות המיסים, אותרו מספר תושבי חוץ המחזיקים בדירות יוקרה במגדלים ברחבי תל-אביב, אשר כלל אינם מדווחים על הכנסותיהם מדמי שכירות.
דיני עבודה
ניהול פנקס חופש
סעיף 26 לחוק חופשה שנתית, קובע כי מעביד חייב לנהל פנקס חופשה.
מה לרשום בפנקס החופשה ?
שם, שם אב, שם משפחה, מספר ת.ז, תאריך התחלת עבודה, מועד החופשה שניתנה, דמי החופשה ששולמו ותאריך התשלום, תאריך בו חדל העובד לעבוד, פדיון חופשה ששולם ותאריך התשלום.
מי קובע זמני החופש ?
המעביד הוא הקובע זמן מתן החופש.
על אף שהסמכות למתן חופשה בידי המעביד יש מקום לתאם את זמני החופש עם העובד.
חופשה של 7 ימים יש לתאם את המועד לפחות 14 ימים מראש.
מס ערך מוסף
לפעמים בגלל מחסור בתזרים מזומנים או בגלל ה"פחד" להשתמש בשקים שעלולים לחזור מעדיפים עוסקים לנהל את עסקיהם במזומן (שטרי כסף). יש לבחון נקודה זו מבחינת חוק מע"מ ומבחינת הוראות ניהול ספרים.
סעיף 47א לחוק מס ערך מוסף קובע - "קונה שהוא חייב במס, שרכש נכסים או שירותים לצורך עסקו או לשימוש בעסקו או לצורך פעילותו, חייב לנהוג כלהלן :
(א) עלה ערך הנכסים או השירותים על 304 שקלים חדשים אך לא הגיע ל-20,000 שקלים חדשים, ידרוש ממוכר שהוא עוסק מורשה חשבונית מס או ישלם בהעברה בנקאית, בכרטיס אשראי או בשיק שהוא חתום עליו כמושך ונאמר בו כי התשלום הוא למוכר בלבד;
(ב) היה ערך הנכסים או השירותים 20,000 שקלים חדשים או יותר, חייב הוא לדרוש ממוכר שהוא עוסק מורשה חשבונית מס ולא ישלם בשטרי כסף, ואם שילם בשיק מוסב יוסיף על גב השיק את שמו, חתימתו ומספר הרישום במשרד מס ערך מוסף.
יש לבדוק שהשיק שנתקבל ומעוניינים להסב אותו, הוא ניתן להסבה.
תכנון מס
תכנון מס, לכל הדעות תכנון מס המשתמש בפרשנות חוקי המס לשם הפחתת חבות המס הוא דבר לגיטימי ביותר, למעשה ניתן להגדיר תכנון מס כהימנעות מתשלום מס בצורה לגיטימית.
תכנון מס אגרסיבי, זהו תכנון מס, אליבא ד מס הכנסה, החורג מגבולות תכנון המס הלגיטימי.
בשנת 2005, התווסף לפקודת מס הכנסה סעיף 145א2 במטרה לתת לפקיד השומה כלים להתמודד עם הנושא הקרוי "תכנון מס אגרסיבי". בדברי ההסבר נכתב
"הוראות סעיף זה באות לסייע בהגברת האכיפה ובמאבק בתופעת תכנוני מס כאמור באמצעות קביעת חובת דיווח על עסקאות שיקבע המנהל.
כן מוצע להסמיך את פקיד השומה לקבוע "לפי מיטב שפיטתו שומה חלקית לגבי ההכנסות הנובעות מעסקה כאמור."
סעיף 145א2 -
(א) תוקן בחודש 08/2013 לפי תיקון 197 ובמקום המילים "..... כתכנון מס החייב בדיווח....." רשום ".....כפעולה החייבת בדווח....."
נקבע קנס של 30% על גירעון בדיווח העולה על 50% ורק ביחס לגירעון העולה על 500,000 ₪ לשנה.
מתוך חוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 -
סעיף 96 (א) "החייב במס פעל בניגוד להוראות שפרסמה רשות המסים לעניין פירוש ויישום הוראות החוק".
"החייב במס לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד להוראות האמורות; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המסים בציון מועד תחילתם;
(ב) "החייב במס פעל בניגוד לעמדה מפורשת ומנומקת של רשות המסים שניתנה לו, במסגרת החלטת מיסוי ..... או שומה סופית, בחמש השנים שקדמו להגשת הדוח לפי סעיפים 67 ו (דיבידנד) 67א (תושב ישראל השוהה בחו"ל) או לקביעת שומה לפי סעיף 76 (רווחי חברת מעטים שלא חולקו) , לפי העניין",
החייב במס לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד לעמדה האמורה.
ראה תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח), התשס"ז-2006