בית בטוח לגיל השלישי: כך מונעים נפילות בלי לוותר על העצמאות
רוב הנפילות של מבוגרים קורות דווקא בבית. מדריך מעשי להתאמות פשוטות בכל חדר, שמאפשרות להמשיך לחיות בעצמאות ובביטחון.
כשמדברים על בטיחות בגיל השלישי, רבים חושבים קודם כל על הכביש, על המדרכה הסדוקה או על המדרגות בכניסה לבניין. אבל המציאות פשוטה יותר ומטרידה יותר: חלק גדול מהנפילות של אנשים מבוגרים מתרחש בתוך הבית, במקום שבו הם מרגישים הכי בטוחים. שטיח שזז, כבל חשמל שנשכח על הרצפה, מקלחת חלקלקה או מסדרון חשוך בלילה הם מספיקים כדי לגרום לנפילה שעלולה לשנות את איכות החיים לחודשים ארוכים. החדשות הטובות הן שרוב הסיכונים האלה ניתנים לזיהוי ולתיקון בעלות סבירה, ולרוב בלי שיפוץ גדול. המדריך הבא עובר חדר אחר חדר ומציע התאמות שמאפשרות להורים ולסבים להמשיך לחיות בבית שלהם, בעצמאות ובכבוד.
למה דווקא הבית מסוכן
עם השנים חלים שינויים טבעיים בגוף: שיווי המשקל נעשה פחות יציב, הראייה מתקשה להסתגל למעברים בין אור לחושך, השרירים נחלשים וזמן התגובה מתארך. בנוסף, תרופות מסוימות עלולות לגרום לסחרחורת או לירידה פתאומית בלחץ הדם בזמן קימה. השילוב בין הגורמים האלה לבין סביבה שלא הותאמה הוא מה שהופך מעידה קטנה לנפילה של ממש.
הבעיה היא שהבית מוכר כל כך, עד שקשה לראות בו מכשולים. אדם שגר שלושים שנה באותה דירה הולך בה כמעט על טייס אוטומטי, ולא שם לב שהשטיח בסלון התחיל להתקפל בפינה או שהמנורה במסדרון כבר לא מאירה כמו פעם. לכן כדאי לעשות סיור מסודר, רצוי יחד עם בן משפחה, ולבחון כל חדר בעיניים חדשות.
הסלון והמסדרונות: לפנות את הדרך
הכלל הראשון הוא מעברים פנויים. כדאי לוודא שבין הכורסה, הספה, השולחן והדלת יש נתיב רחב וישר, בלי שולחנות קפה נמוכים שבולטים לדרך ובלי ערימות עיתונים או סלים על הרצפה. כבלים של טלוויזיה, מטען הטלפון או מנורה עומדת צריכים לעבור לאורך הקיר, ואפשר לקבע אותם בעזרת תעלות פלסטיק פשוטות שנמכרות בכל חנות לבית.
שטיחים קטנים הם אחד הגורמים השכיחים לנפילות. אם אין רצון לוותר עליהם, יש להצמיד אותם לרצפה עם רשת מונעת החלקה או סרט דו צדדי, ולהקפיד שהשוליים לא מתקפלים. כורסאות נמוכות ורכות מדי מקשות על הקימה, ולכן כדאי לשקול כורסה עם משענות יד יציבות וגובה ישיבה נוח, כזה שמאפשר לקום בעזרת הידיים בלי להתאמץ.
חדר הרחצה: המקום שדורש הכי הרבה תשומת לב
השילוב של רצפה רטובה, משטחים קשים ותנועות כמו כניסה לאמבטיה או התכופפות הופך את חדר הרחצה לאזור הרגיש ביותר בבית. ההתאמה החשובה ביותר היא מאחזי יד מקובעים היטב לקיר, ליד האסלה ובתוך המקלחת. חשוב להדגיש: מתלה מגבות אינו מאחז, והוא עלול להיתלש בדיוק ברגע שנשענים עליו.
מעבר לכך, כדאי להניח משטח מונע החלקה בתוך המקלחת ומחוצה לה, ולשקול כיסא מקלחת יציב שמאפשר להתרחץ בישיבה. במקרים רבים מומלץ להחליף אמבטיה במקלחון עם כניסה נמוכה או ללא סף בכלל, שינוי שמשפר מאוד את הנוחות. מושב אסלה מוגבה ומקלחון יד עם צינור ארוך משלימים את התמונה.
חדר השינה והמטבח
בחדר השינה, הרגע המסוכן הוא הקימה בלילה לשירותים. אדם שקם מתוך שינה, לפעמים בחושך ולפעמים בסחרחורת קלה, צריך דרך מוארת ובטוחה. פתרון פשוט הוא תאורת לילה עם חיישן תנועה לאורך המסלול מהמיטה לשירותים. כדאי גם לוודא שגובה המיטה מאפשר לשבת עם כפות רגליים שטוחות על הרצפה, ושיש מנורה או מתג בהישג יד מהמיטה.
במטבח, הסיכון העיקרי הוא טיפוס על כיסאות כדי להגיע למדפים גבוהים. הפתרון הוא לסדר מחדש את הארונות: כלים ומצרכים בשימוש יומיומי צריכים להיות בגובה שבין המותניים לכתפיים. אם בכל זאת צריך להגיע גבוה, עדיף שרפרף יציב עם ידית אחיזה על פני כיסא רגיל. כדאי גם לנגב מיד כל נוזל שנשפך על הרצפה.
תאורה, נעליים וטכנולוגיה פשוטה
תאורה טובה היא אחת ההשקעות הזולות והיעילות ביותר. נורות חזקות יותר במסדרונות ובחדר המדרגות, מתגים ליד כל כניסה ותאורה אחידה שאינה יוצרת צללים חדים עוזרות לעין המבוגרת לזהות מכשולים. גם הנעליים חשובות: נעלי בית פתוחות מאחור או גרביים על רצפת שיש הן מתכון לנפילה. עדיף נעל בית סגורה, עם סוליה מונעת החלקה.
בשנים האחרונות נוספו גם פתרונות טכנולוגיים נגישים: לחצני מצוקה הנענדים על היד או כתליון, שעונים חכמים שמזהים נפילה, ורמקולים חכמים שמאפשרים להתקשר בפקודה קולית. אין צורך להפוך את הבית למעבדה, אבל אמצעי אחד שמאפשר לקרוא לעזרה כשאי אפשר להגיע לטלפון יכול להעניק שקט נפשי לכל המשפחה.
הגוף הוא חלק מהבטיחות
התאמת הבית היא רק חצי מהעבודה. החצי השני הוא שמירה על הגוף: פעילות גופנית סדירה שמחזקת שרירים ומשפרת שיווי משקל, בדיקות ראייה תקופתיות ובדיקה של רשימת התרופות עם הרופא המטפל. לעיתים שינוי קטן במינון או בשעת הנטילה מפחית סחרחורות באופן משמעותי.
מי שכבר חווה נפילה, או חושש ממנה, כדאי שייוועץ ברופא המשפחה ובמידת הצורך גם בפיזיותרפיסט או במרפא בעיסוק. אנשי המקצוע האלה יודעים להעריך את המצב התפקודי, להמליץ על תרגילים מתאימים ואף לבקר בבית ולהציע התאמות ספציפיות. במקרים מסוימים קיימות זכויות והטבות להתאמת הדיור, וכדאי לברר אותן מול הגורמים המוסמכים.
לסיכום, בית בטוח לגיל השלישי לא חייב להיראות כמו מוסד. כמה מאחזים במקום הנכון, שטיחים מקובעים, תאורה טובה וסדר הגיוני בארונות יכולים לצמצם מאוד את הסיכון לנפילה. ההשקעה קטנה יחסית, והתמורה היא היכולת להמשיך לחיות בבית האהוב, בעצמאות ובביטחון, עוד שנים רבות.
